תאהבו אותי, תאהבו אותי, תאהבו אותי, ---------------- איך אני עולה עוד רמה בתיעוד סזיפי של כל מה שקורה לי בחיים. הפעם בואו נתחיל מהסוף. למתמידים בונוס: משה מחליט להוסיף וידאו לבלוג שלו. כנסו כנסו, תגיבו מלא, אתם לא מבינים בכלל כמה שאני מהמם ואני חייב ת'תשומת לב שלכם!
12/05/07 שבת
-דירת חדר במסריק-
+ דויד: ראית, הפרחים שפרי הביא? נפתחו היום.
= ארול: האמת היא שהתחלתי לכתוב סיפור ואני לא מצליח להמשיך אותו, אם אתה רוצה קח אותו.
* משה: על מה הסיפור?
= ארול: על רבי אברשה מחולל הניסים. סתם, אני מנסה לבנות לעצמי דמות ולכתוב כמה סיפורים עליה, לא ממש הולך לי. אתה מכיר את השיר על ארול?
* משה: של אריאל זילבר?
= ארול: מאיר אריאל! בקיצור, זה סיפור על איזה קיבוצניק הזוי.
* משה: קלוט, בכל הסיפורים שכתבתי שלי לא כתבתי את המילה הזוי אפילו פעם אחת.
+ דויד: קראו בכלל את התמלול של אמש?
* משה: לא הרבה, לא מספיק.
= ארול: זה לא פייר, אתה במומלצים של אטרף, איך נכנסים לשם?
* משה: מזדיינים עם [צונזר]. שרון עשה את זה ובכלל אין לו בלוג. נראה לי אחלה דיל. אולי אני אמצוץ לו ואקבל איזה באנר מ(א)מם. העיקר שאני לא מקנא...
= ארול: אני לא הולך למצוץ לאף אחד בשביל לפרסם את מה שאני כותב.
+ דויד: אוייי, אני עייף, אולי אני אצא לפנסיה? אני צריך למצוא לעצמי איזה עבודה נורמלית, עצמאית. למרות שאני דיי עצמאי.
* משה: חזקה איימי מאן, אני אוהב אותה! בילט דאט' וולללל!!!
= ארול: אני רוצה לעבוד 3 ימים בשבוע.
+ דויד: בעיני אידיאלי מה שאני עושה. אני מקבל מלא כסף, אבל השעות. אני יכול לטוס עם הכסף שלי.
= ארול: יאללה, תטוס. אני אארגן לך הנחה. רוצה גיחה לאירופה?
+ דויד: רוצה לחזור להודו.
= ארול: רוצה לחזור לניו זילנד.
+ דויד: רוצה לעשות את חוצה ישראל
= ארול: לי מתאים איזה סופ"ש בנגב, או בגולן. אני גר ליד הגולן ואני לא הולך לשם. בניו זילנד הייתה חבורה של כמה הומואים נודיסטים שראיתי בכמה טראקים. חלקם כאילו מקומות עם שלג, לא תגיד כאילו חמים. היה איזה חוף עם שקיעות מדהימות. הסתובבתי איתם ערום איזה חצי יום.
+ דויד: אני הייתי במסיבת טראנס של 300 איש ערומים, כל החבילות קופצות וזה מדהים כי אין שם אוירה מינית בכלל.
= ארול: משה, מה זה אורבניה?
* משה: סרט קשה, קח מהמדף, אתה תבכה הרבה.
+ דויד: מה עם "בנט", מהשואה, ראית?
= ארול: השואה לא עושה לי את זה.
* משה: באיזה דמויות מפתח באטרף אני יכול להשתלח?
= ארול: בא לי להשתחרר קצת מהאטרף הזה...
* משה: אי אפשר לעזוב. אפשר רק לקחת הפסקה. בסוף כולם חוזרים. פעם ירון שור כתב על זה שהוא מתאהב בכוכב פורנו ואז בסוף שורפים את השרתים בחיפה או משהו.
+ דויד: ראית את הקוק רינג של מושיקו?
= ארול: מה זה? כל הביצים אמורות לעבור בזה?
+ דויד: אצלי הזין לא עובר.
* משה: בא לי לשמוע את מי אנד מיי מונקי!
= ארול: בא נלמד לשחק את נו שיט!
+ דויד: זה לא שיט הד של יאניב?
= ארול: זה לא אסאף?
* משה: בואו נקים חבורה!
= ארול: ... בקיצור, מי שנשאר אחרון הוא שיט.
+ דויד: קלף שקוף זאת זאתי עם החולצה השקופה יעני?
* משה: אה, הבלוג של פרוט בכלל לא נמצא באטרף!
+ דויד: מאיפה יש לך את כל הקלפים המנקים האלה?
= ארול: נו, יוצאים לי, מה אני אעשה?
* משה: סו קאן יו סייב מי? קאם און אנד סייב מי, איף יו קוד סייייב מייייי!!!
= ארול: מי זה נון נקודותיים בבלוג?
* משה: ניר מיודענו.
= ארול: ניר מיודעי?
* משה: באמת הזדיינתם?
= ארול: כן. בקיצור זאב באמת שכן שלו.
+ דויד: זאב שמשה שידך לי ואח"כ כעס שהזדיינתי איתו?
* משה: תדברו ל א ט ! אני לא מספיק להקליד אתכם!
+ דויד: משה, זה לא מעניין, תפסיק.
= ארול: טוב, נראה לי שאני זז.
+ דויד: לא, רגע, בואו נשב בחוץ וסתם נבהה באנשים בקינג ג'ורג'!
* משה: מותר לי להביא את המחשב?
ד + = ארול: לאאאא!
+ דויד: רגע, הנה גרשוני מתקשר, שלום מיסטר בר. אתה בא להסתובב?
* משה: ופנקס ועט?
= ארול: די משה.
* משה: טוב, אז אני אקליט הכל בנייד.
-אלדו-
# סער: שיט, פאדיחה, הנה קיוי. בטח יחליף צבעים כשיראה אותנו.
* משה: יש לך משהו דיאט אפילו בלי סוכר פירות?
+ דויד: איציק התקשר שוב!
* משה: מה זה אספרטיים בכלל? יש בזה פחמימות?
= ארול: טוב, אתם מזמינים אותי, אין לי גרוש על הפרוסטטה.
+ דויד: בטח בגביע! ותשימי לי עם הרבה עוגיות.
* משה: איזה כיף, מועצת חכמי אטרף סוף סוף במפגש פסגה מכונן! איי אם דואינג היסטורי!
# סער: יא חולת נפש.
* משה: אני אקרא לנו דגניה א'. קבוצת האיכות של דור העתיד. המיטב של המיטב בין כותבי האתר!
# סער: אוי, הזכרת לי, אני צריך לכתוב מחר טור ל"פי האתון". משה, מה אתה עושה שם?
* משה: אני מנסה לכתוב. מישהו פעם אמר לי שאם אני לא מצליח כלך מה שאני צריך לעשות זה רק להתחיל וזה יבוא לבד.
# סער: זה מעולה, יש שיטה כזו: כתיבה אוטומטית.
* משה: זרם התודעה.
+ דויד: חצי מהפרקים שכתבתי בבלוג שמחקתי היו כאלה.
* משה: אוף, רק שירון לא יבוא עכשיו ויחרב לי את המוזה.
-צלצול-
$ ירון: היי. אני בשוק הכרמל.
* משה: דגניה א' יושבים באלדו, בוא.
$ ירון: דגניה? שיהיה. אפי נמצא?
* משה: תגיד לו שירד וזהו.
# סער: קראתי עכשיו מחקר על קססה שגילו שחולי סכיזופרניה מתדרדרים ומתחילים להיות פרנואידים.
= ארול: זה מרגיע אותי דווקא, כמו כוס יין. עישנתי הידרו בסידני וזה היה הכי חזק. הסתובבתי 24 שעות הפוך, בנס לא נדרסתי.
+ דויד: עישנת פעם גראס מטופטף?
# סער: איך לוקחים בכלל אל סי די?
+ דויד: זה בדרך כלל טבול בקרטון וזה נספג או בטיקות שמדביקים על המצח. פיור ליקוויד זה הכי טוב, רק הדיבורים על זה עושים לי רע. זה מחזיר אותי, יש לי פלאש בק.
= ארול: אף פעם לא עשיתי כימיקלים.
* משה: כדורים פסיכיאטריים נחשב?
$ ירון: שלום כולם. היי דייב, מה אתה לוחץ לי את היד. תן חיבוק!
* משה: תכיר, זה ארול, אה כלומר רעי. עם ע'ין.
# סער: משה, זו לא הכתבה, מצידי תרגיש חופשי לכתוב אבל למה?
= ארול: הוא חושב שתצא לו איזה משמעות היסטורית מהשיחה הזו. סוד החיים טמון פה בגלידריה. תרשום תרשום. סימן קריאה, סימן קריאה, סימן קריאה, אחת, אחת, אחת...
# סער: אוי כמה חומוס אכלתי, אני מרגיש כמו בחודש 18. רוצים להרגיש את העובר? אוף, בא לי להקיא ואני שונא את זה.
+ דויד: גם אני הקאתי לא מזמן, נכון משה?
* משה: כן. כולל את כל התותים ישר לכיור אמבטיה שלי.
$ ירון: זה בטח כי אתה לא יודע לערבב בירה עם יין או משהו
+ דויד: אוו! בא לי בירה!
# סער: דווקא הפוסט הכי טוב שלך זה כשאלון פוגש את יוסי, או את משה, אני לא זוכר...
* משה: אתה קורא אותי? וואלה? הוא נפגש עם יוסי, הוא אני בעצם. יש שם תפוח, נכון? לא זוכר. לא קורא את מה שאני כותב, פשוט זורק את זה ברשת וזהו.
# סער: דייב, למה לך בירה עכשיו?
+ דויד: כי לא טוב לי, הקבלן עצבן אותי. רעי, איזה בירה אתה רוצה?
= ארול: משהו שאני לא מכיר.
+ דויד: טובורג אתה מכיר?
= ארול: כן
+ דויד: אז נגיד שאמרת לא. ביי
* משה: טוב, אני חושב שאני עולה על אנומליה: אני, רעי, דויד וסער, כולנו כותבים נהדר, כולנו בני אותו גיל כמעט, אותו הגובה, כולנו שעירים וכולנו מלאים. אחוות דובים יוצרת.
-צלצול-
+ דויד: האלו משה, צ'אל את רעי אם רד או גרין
= ארול: רד.
+ דויד: תגיד לו שירדו לו נקודות על זה. ביי
= ארול: סליחה? בירה צריכה להיות כהה!
# סער: אוו, ירון, אני צריך לדבר איתך על התואר
* משה: שיט, תזהר, זה יגמר רע.
# סער: אנחנו רק מדברים ביחד!
* משה: ככה זה מתחיל. סמוך עלי.
$ ירון: אין שום מסיבה הערב?
מה, אתה לא קורא את הבלוג שלי? הפאג בפגרה. אגב, בוחן: בפוסט שבו אני הורג אותך, ממה אתה מת בסוף?
+ דויד: מהאורך של הפוסט?
- - - - - - - - - - - - - - - -
אחר כך נשאיר את אפי וירון בגלידריה ונלך ארבעתנו, קבוצת המייסדים: אני, דויד, סער ורעי ונלווה את סער עד לבית של אביב ליד הסופרסל בארלוזרוב שמה נקנה בייגל ושוקו. הירח יהיה מלא ומדהים וכולנו נחליף מליון דעות על מליון דברים שנגעו בנו באופן דומה. סרטים, מוזיקה, זיונים, על הכל דיברנו.
משם ליוונו את רעי עד לבית שלו ומשם אני ודויד חזרנו לבית שלי לישון. סחוטים ועם יבלות ברגליים אבל כל כך נינוחים. היה כל כך כיף, למה אנחנו לא עושים את זה לעיתים קרובות יותר?!
מי היה מאמין שאחרי כל המדבר שאני חוצה לבד כבר שנה וחצי פתאום אני קולט שאני לא לגמרי לבד ושיש פה משהו, מן קירבה שהייתה זרה לי ופתאום עושה לי נורא טוב.
אני אוהב אתכם, חברים שלי ולא אכפת לי שאני נשמע כמו בת 16 שחולה על הידידות שלה. אתם החברות שלי. הנה עוד סיבה להמשיך. אין לי עוד הרבה מלבדה.
אה, כן
וכנסו, כנסו
אני צריך רייטינג!!!!!1111
12/05/07 שבת
-דירת חדר במסריק-
+ דויד: ראית, הפרחים שפרי הביא? נפתחו היום.
= ארול: האמת היא שהתחלתי לכתוב סיפור ואני לא מצליח להמשיך אותו, אם אתה רוצה קח אותו.
* משה: על מה הסיפור?
= ארול: על רבי אברשה מחולל הניסים. סתם, אני מנסה לבנות לעצמי דמות ולכתוב כמה סיפורים עליה, לא ממש הולך לי. אתה מכיר את השיר על ארול?
* משה: של אריאל זילבר?
= ארול: מאיר אריאל! בקיצור, זה סיפור על איזה קיבוצניק הזוי.
* משה: קלוט, בכל הסיפורים שכתבתי שלי לא כתבתי את המילה הזוי אפילו פעם אחת.
+ דויד: קראו בכלל את התמלול של אמש?
* משה: לא הרבה, לא מספיק.
= ארול: זה לא פייר, אתה במומלצים של אטרף, איך נכנסים לשם?
* משה: מזדיינים עם [צונזר]. שרון עשה את זה ובכלל אין לו בלוג. נראה לי אחלה דיל. אולי אני אמצוץ לו ואקבל איזה באנר מ(א)מם. העיקר שאני לא מקנא...
= ארול: אני לא הולך למצוץ לאף אחד בשביל לפרסם את מה שאני כותב.
+ דויד: אוייי, אני עייף, אולי אני אצא לפנסיה? אני צריך למצוא לעצמי איזה עבודה נורמלית, עצמאית. למרות שאני דיי עצמאי.
* משה: חזקה איימי מאן, אני אוהב אותה! בילט דאט' וולללל!!!
= ארול: אני רוצה לעבוד 3 ימים בשבוע.
+ דויד: בעיני אידיאלי מה שאני עושה. אני מקבל מלא כסף, אבל השעות. אני יכול לטוס עם הכסף שלי.
= ארול: יאללה, תטוס. אני אארגן לך הנחה. רוצה גיחה לאירופה?
+ דויד: רוצה לחזור להודו.
= ארול: רוצה לחזור לניו זילנד.
+ דויד: רוצה לעשות את חוצה ישראל
= ארול: לי מתאים איזה סופ"ש בנגב, או בגולן. אני גר ליד הגולן ואני לא הולך לשם. בניו זילנד הייתה חבורה של כמה הומואים נודיסטים שראיתי בכמה טראקים. חלקם כאילו מקומות עם שלג, לא תגיד כאילו חמים. היה איזה חוף עם שקיעות מדהימות. הסתובבתי איתם ערום איזה חצי יום.
+ דויד: אני הייתי במסיבת טראנס של 300 איש ערומים, כל החבילות קופצות וזה מדהים כי אין שם אוירה מינית בכלל.
= ארול: משה, מה זה אורבניה?
* משה: סרט קשה, קח מהמדף, אתה תבכה הרבה.
+ דויד: מה עם "בנט", מהשואה, ראית?
= ארול: השואה לא עושה לי את זה.
* משה: באיזה דמויות מפתח באטרף אני יכול להשתלח?
= ארול: בא לי להשתחרר קצת מהאטרף הזה...
* משה: אי אפשר לעזוב. אפשר רק לקחת הפסקה. בסוף כולם חוזרים. פעם ירון שור כתב על זה שהוא מתאהב בכוכב פורנו ואז בסוף שורפים את השרתים בחיפה או משהו.
+ דויד: ראית את הקוק רינג של מושיקו?
= ארול: מה זה? כל הביצים אמורות לעבור בזה?
+ דויד: אצלי הזין לא עובר.
* משה: בא לי לשמוע את מי אנד מיי מונקי!
= ארול: בא נלמד לשחק את נו שיט!
+ דויד: זה לא שיט הד של יאניב?
= ארול: זה לא אסאף?
* משה: בואו נקים חבורה!
= ארול: ... בקיצור, מי שנשאר אחרון הוא שיט.
+ דויד: קלף שקוף זאת זאתי עם החולצה השקופה יעני?
* משה: אה, הבלוג של פרוט בכלל לא נמצא באטרף!
+ דויד: מאיפה יש לך את כל הקלפים המנקים האלה?
= ארול: נו, יוצאים לי, מה אני אעשה?
* משה: סו קאן יו סייב מי? קאם און אנד סייב מי, איף יו קוד סייייב מייייי!!!
= ארול: מי זה נון נקודותיים בבלוג?
* משה: ניר מיודענו.
= ארול: ניר מיודעי?
* משה: באמת הזדיינתם?
= ארול: כן. בקיצור זאב באמת שכן שלו.
+ דויד: זאב שמשה שידך לי ואח"כ כעס שהזדיינתי איתו?
* משה: תדברו ל א ט ! אני לא מספיק להקליד אתכם!
+ דויד: משה, זה לא מעניין, תפסיק.
= ארול: טוב, נראה לי שאני זז.
+ דויד: לא, רגע, בואו נשב בחוץ וסתם נבהה באנשים בקינג ג'ורג'!
* משה: מותר לי להביא את המחשב?
ד + = ארול: לאאאא!
+ דויד: רגע, הנה גרשוני מתקשר, שלום מיסטר בר. אתה בא להסתובב?
* משה: ופנקס ועט?
= ארול: די משה.
* משה: טוב, אז אני אקליט הכל בנייד.
-אלדו-
# סער: שיט, פאדיחה, הנה קיוי. בטח יחליף צבעים כשיראה אותנו.
* משה: יש לך משהו דיאט אפילו בלי סוכר פירות?
+ דויד: איציק התקשר שוב!
* משה: מה זה אספרטיים בכלל? יש בזה פחמימות?
= ארול: טוב, אתם מזמינים אותי, אין לי גרוש על הפרוסטטה.
+ דויד: בטח בגביע! ותשימי לי עם הרבה עוגיות.
* משה: איזה כיף, מועצת חכמי אטרף סוף סוף במפגש פסגה מכונן! איי אם דואינג היסטורי!
# סער: יא חולת נפש.
* משה: אני אקרא לנו דגניה א'. קבוצת האיכות של דור העתיד. המיטב של המיטב בין כותבי האתר!
# סער: אוי, הזכרת לי, אני צריך לכתוב מחר טור ל"פי האתון". משה, מה אתה עושה שם?
* משה: אני מנסה לכתוב. מישהו פעם אמר לי שאם אני לא מצליח כלך מה שאני צריך לעשות זה רק להתחיל וזה יבוא לבד.
# סער: זה מעולה, יש שיטה כזו: כתיבה אוטומטית.
* משה: זרם התודעה.
+ דויד: חצי מהפרקים שכתבתי בבלוג שמחקתי היו כאלה.
* משה: אוף, רק שירון לא יבוא עכשיו ויחרב לי את המוזה.
-צלצול-
$ ירון: היי. אני בשוק הכרמל.
* משה: דגניה א' יושבים באלדו, בוא.
$ ירון: דגניה? שיהיה. אפי נמצא?
* משה: תגיד לו שירד וזהו.
# סער: קראתי עכשיו מחקר על קססה שגילו שחולי סכיזופרניה מתדרדרים ומתחילים להיות פרנואידים.
= ארול: זה מרגיע אותי דווקא, כמו כוס יין. עישנתי הידרו בסידני וזה היה הכי חזק. הסתובבתי 24 שעות הפוך, בנס לא נדרסתי.
+ דויד: עישנת פעם גראס מטופטף?
# סער: איך לוקחים בכלל אל סי די?
+ דויד: זה בדרך כלל טבול בקרטון וזה נספג או בטיקות שמדביקים על המצח. פיור ליקוויד זה הכי טוב, רק הדיבורים על זה עושים לי רע. זה מחזיר אותי, יש לי פלאש בק.
= ארול: אף פעם לא עשיתי כימיקלים.
* משה: כדורים פסיכיאטריים נחשב?
$ ירון: שלום כולם. היי דייב, מה אתה לוחץ לי את היד. תן חיבוק!
* משה: תכיר, זה ארול, אה כלומר רעי. עם ע'ין.
# סער: משה, זו לא הכתבה, מצידי תרגיש חופשי לכתוב אבל למה?
= ארול: הוא חושב שתצא לו איזה משמעות היסטורית מהשיחה הזו. סוד החיים טמון פה בגלידריה. תרשום תרשום. סימן קריאה, סימן קריאה, סימן קריאה, אחת, אחת, אחת...
# סער: אוי כמה חומוס אכלתי, אני מרגיש כמו בחודש 18. רוצים להרגיש את העובר? אוף, בא לי להקיא ואני שונא את זה.
+ דויד: גם אני הקאתי לא מזמן, נכון משה?
* משה: כן. כולל את כל התותים ישר לכיור אמבטיה שלי.
$ ירון: זה בטח כי אתה לא יודע לערבב בירה עם יין או משהו
+ דויד: אוו! בא לי בירה!
# סער: דווקא הפוסט הכי טוב שלך זה כשאלון פוגש את יוסי, או את משה, אני לא זוכר...
* משה: אתה קורא אותי? וואלה? הוא נפגש עם יוסי, הוא אני בעצם. יש שם תפוח, נכון? לא זוכר. לא קורא את מה שאני כותב, פשוט זורק את זה ברשת וזהו.
# סער: דייב, למה לך בירה עכשיו?
+ דויד: כי לא טוב לי, הקבלן עצבן אותי. רעי, איזה בירה אתה רוצה?
= ארול: משהו שאני לא מכיר.
+ דויד: טובורג אתה מכיר?
= ארול: כן
+ דויד: אז נגיד שאמרת לא. ביי
* משה: טוב, אני חושב שאני עולה על אנומליה: אני, רעי, דויד וסער, כולנו כותבים נהדר, כולנו בני אותו גיל כמעט, אותו הגובה, כולנו שעירים וכולנו מלאים. אחוות דובים יוצרת.
-צלצול-
+ דויד: האלו משה, צ'אל את רעי אם רד או גרין
= ארול: רד.
+ דויד: תגיד לו שירדו לו נקודות על זה. ביי
= ארול: סליחה? בירה צריכה להיות כהה!
# סער: אוו, ירון, אני צריך לדבר איתך על התואר
* משה: שיט, תזהר, זה יגמר רע.
# סער: אנחנו רק מדברים ביחד!
* משה: ככה זה מתחיל. סמוך עלי.
$ ירון: אין שום מסיבה הערב?
מה, אתה לא קורא את הבלוג שלי? הפאג בפגרה. אגב, בוחן: בפוסט שבו אני הורג אותך, ממה אתה מת בסוף?
+ דויד: מהאורך של הפוסט?
- - - - - - - - - - - - - - - -
אחר כך נשאיר את אפי וירון בגלידריה ונלך ארבעתנו, קבוצת המייסדים: אני, דויד, סער ורעי ונלווה את סער עד לבית של אביב ליד הסופרסל בארלוזרוב שמה נקנה בייגל ושוקו. הירח יהיה מלא ומדהים וכולנו נחליף מליון דעות על מליון דברים שנגעו בנו באופן דומה. סרטים, מוזיקה, זיונים, על הכל דיברנו.
משם ליוונו את רעי עד לבית שלו ומשם אני ודויד חזרנו לבית שלי לישון. סחוטים ועם יבלות ברגליים אבל כל כך נינוחים. היה כל כך כיף, למה אנחנו לא עושים את זה לעיתים קרובות יותר?!
מי היה מאמין שאחרי כל המדבר שאני חוצה לבד כבר שנה וחצי פתאום אני קולט שאני לא לגמרי לבד ושיש פה משהו, מן קירבה שהייתה זרה לי ופתאום עושה לי נורא טוב.
אני אוהב אתכם, חברים שלי ולא אכפת לי שאני נשמע כמו בת 16 שחולה על הידידות שלה. אתם החברות שלי. הנה עוד סיבה להמשיך. אין לי עוד הרבה מלבדה.
">
אה, כן
וכנסו, כנסו
אני צריך רייטינג!!!!!1111
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה