We don't see things the way they are. We see things the way we are .............................. Anais Nin
02/06/06 | יום שישי
3572קילומטרים מפרידים ביני לבין שקע הצוואר שלך שאיתו אני אוהב להרדם
הרבה זמן לא כתבתי לך, אתה פשוט כאן כשאני צריך אותך, לא כמו אז
הייתי נותן הרבה בשביל להיות איתך שם קצת, אבל אין לי מה לתת
אני מתגעגע מאוד ורוצה לחבק אותך עכשיו אבל אני בספק כמה מזה אתה מרגיש
למה אני עדיין נותן לך להרגיש את הפחד הזה? אני באמת לא בוטח בך?
איפה היית בחורף הקשה שעבר עלי? אוטוטו שנה שלמה של ריגושים והרגשות
הזמן שאמור לרפא פועל רק לרעתי
אכזבת אותי לא פעם, מתי אני אכזבתי אותך?
ועדיין אני תמיד מרגיש אשם שאולי אני באמת לא מנסה מספיק
שאני כמו שאתה חושב: עצלן, מיואש ואבוד
זה לא נשלט
ואם זה לא נשלט זה חלק ממני? זה ככה אמור להיות?
שאלת מה צריך להשתנות בחיים שלי בשביל שאהיה פחות מתוסכל
אני שואל אותך מה ביני לבינך אמור להשתנות בשביל שתהיה מאושר יותר מאיתנו, לא ממני
ואני אומר שתעזוב אותי לרגע, תן לי להרגיש שאני בסדר גמור ושזה לא סתם משבר
שאני לא דרמטי לשווא, שאני לא כשרון מבוזבז אלא כשרוני וזהו
שאני חשוב לך יותר מאשר מאחד שחשוב לך ממנו
מאז שחזרנו איבדתי את החבר הטוב ביותר שלי שסיפרתי לו הכל
לטובת בן זוג שאני לא מפסיק לנסות ולספק
אני יודע, האהבה לבד אמורה להספיק ויש תמיד את החיים מסביב שישטפו אותנו בגלים של מעשיות
אבל אני לא רוצה לדעת שאתה איתי רק בשביל התקווה שאשתנה, שאני בתחרות עם המשה שאהיה
שאם אכשל תלך כי מי אני בכלל, לא יוצלח, שתשאר איתו כי לא נאה לך
אבל תעזוב את מחר, כרגע אני בדיוק אותו אדם שאתה מפחד שאשאר
ואם אתה לא תאהב את הבחור שאני עכשיו אם אהיה זהה בעתיד
אז למה שתאהב אותי עכשיו שכזה אני בדיוק
אתה בטח צודק, אני עזבתי אנשים בלי כיוון בעצמי
אבל הפעם שאני בצד השני אני מרגיש קצת אימפוטנט
האם גם הפעם שתביט קצת לצדדים ותראה את הפער בין מה שיש לך למה שיכול להיות
האם גם הפעם תחזור שונה?
כמה זמן זה לקח לך אז להפסיק להרגיש "לא נעים לעשות לו את זה" עד שהחלטת שאתה מציל את עצמך
מה אתה חושב? שאני לא רוצה שתשתנה קצת? אם תהיה עם ריבועים בבטן אוהב אותך יותר?
אני מניח שאחייך יותר כשנלך ביחד ברחוב
אבל זה לא נכון, זה לא אומר שאני צריך אותך אחרת או שאני מקווה שתשתנה
אני נדהם מעצמי כמה שאני מוכן לקבל בך כמעט הכל, לפעמים נגד העקרונות היחידים שנשארו לי
ואין לי תירוץ אחר מלבד זה שאני פשוט עדיין מאוהב בך
אני לא מפחד להיות לבד וזה לא שאתה החלום הרטוב שלי, אבל אני אוהב אותך
מאוד
גם אם לפעמים אני לא רוצה ואת זה אני לא רוצה לשנות את זה
כיף לי להיות מאוהב בך, אתה כל כך שונה מכל האחרים
ונכון שנכותי בעבר ולמה שהפעם זה יצליח בכלל, אבל בזה אני מוכן להתמיד לעולמים
אתה רק רוצה שיהיה לי טוב, שאני אסתדר ושנוכל לעשות דברים ביחד
מה גורם לך לרגע לחשוב שאני לא רוצה להיות לעשות אותך מאושר יותר איתי או לגבי עצמי
זה כאילו אין לי את הכח להוציא את המשה החדש והקשוח והמצליחן והאנרגטי שאמור להיות
לרגע פשוט נמאס לי מעצמי ובא לי לפעמים לחשוב שהכל בעצם דיי עובד
שאני בסדר
שאנחנו בסדר
שבסדר לך איתי ושתקח הפסקה מלרצות אותי אחרת
תבין, גם אם אצבע את כל הגוף שחור ואשיר גוספל לא אהיה כושי. אני מה שאני וזה לא ישתנה
אפילו אם אעשה משהו אחר בחיים. העבר הוא היסוד שעליו אני בנוי
ונכון שבשבילך יש דברים שלא ארצה להבין, אולי יש לך באמת צרכים אחרים
"זה היה רק זיון" לא תקף בעולם שלי. אני לא חייב את החום והרוך אבל אני חייב את הביטחון
לדעת שמישהו איתי לא בגלל שום איבר בגוף שלי, רק בגלל מה שאני באמת
ושוב, זה לא נכון
אני אוהב שאכפת לך, שאתה דוחף אותי, שאתה מנסה לעזור ולתמוך, אני מאוד מעריך את זה
אז מה אני רוצה בעצם?
שתפסיק שנייה לאהוב אותי
ושלפחות לרגע שתהיה גם אתה מאוהב בי מעל הראש
אני לא חושב שאני באמת חולה כל כך בשביל לרצות את זה, זה מרגיש נכון
ואני לא מוכן לוותר עליך, עלי או עלינו עדיין
רק תתן לי קצת מהכח שאולי יש בי, אני צריך את ההתנעה
כל השאיפות והמטרות יבואו כשאצליח לראות אחרת
ואני אוהב אותך מאוד
ויותר ממה שתכתוב לי חזרה ותנסה להרגיע אותי אני מפחד ממה שלא תכתוב וממה שלא תגיד
מאיך שלא תביט בי בעיניים אח"כ - הסימן הראשון לזה שאתה לא רוצה להמצא באותו הרגע
והעלבון, הבושה, הנכלמות אל מול פניך
לך מגיע יותר
ואולי גם לי, משהו אחר
וכל זה לא משנה דבר ממה שאני לא מפסיק להרגיש כלפיך
אתה הגיבור שלי והאיש שאני חושב עליו כשאני נוגע בעצמי וכל האחרים כלום לידך
ועם כל זה שאני הולך ונעלם ואתה מבין אותי פחות ופחות
אני עדיין כל כך רוצה אותך כאן
ולאחר כך, עד שתלך. באמת שמחכה לך
ומה אם בדרך נס תפגין קצת יותר רגישות ותדע מה אני מרגיש באמת
אם פתאום תיפתח ותשפוך הכל מהלב שלך, תבכה, תצעק, תפגין משהו עמוק ולא מהוגן או שקול
הרי אני לא יכול לצפות ליותר ממכתב אנמי חזרה שיהיה כל מה שאני לא רוצה ממכתב ממך שיהיה
אז בינתיים אני פותח במלחמה בכל החזיתות שיש לי
אני אחפש עבודה אחרת, משהו טוב להתחיל ללמוד, דיאטה, שרירים ופרויקט השימור שלנו
אני עשיתי דברים שלא תאהב שעשיתי
אבל עשיתי כי אני רוצה לדעת הכל על מה יגרום לך להשאר
ואולי לא תאהב את זה שאני חושף הכל לכולם. אולי תתבייש בי
אבל אני נותן לכולם לראות הכל, לשחרר עד שמישהו יגיד "קראתי ואני חושב שיש לי פתרון"
כי אני לא רוצה יותר להסתיר כלום, אני גאה בכמה חזק אני מסוגל להרגיש
רוצה שאתה וכולם תכירו אותי באמת
שתכווננו אותי, מאמץ קבוצתי
ואז יהיה לנו הכל. סערה שלטה של שקט ועוצמה, משהו רק שלנו שיגרום לנו אושר פרטי
שלושה חודשים, זה משך הזמן התמידי שהכל נמדד לפיו. יש לנו עוד חודש הפעם ונמאס לי לספור פז"מ
ולמרות שאני מנסה להיות קצת פחות "אני" בזמן האחרון, לצמצם את הזהות שלי, למצוא מניע
אני בכל זאת מאחל לנו שנגדל ביחד וזה יספיק לך בשביל להיות מאושר
לא רוצה שום סוג של מתירנות שיצריך ממני לבטוח בך שלא תתאהב באחר
מישהו שיהיה לך ביטחון שיוכל לתת לך את כל מה שתרצה. זה לא קשור למוסר
אני יודע מה אתה מעדיף אבל זו לא הבלעדיות שנותנת לי כח, זה הידיעה והאמונה ההדדית
המתיקות שנמשכת הרבה מעבר למעשה, הפרפרים שלא עוזבים והזיקוקים שעדיין יש לי
ואולי לא תוכל להבטיח לי את זה, או לא תרצה
אני רוצה שתשתוקק אלי, שלא תוכל בלעדי, שתרגיש חסר לגמרי שאני לא שם, שתתגאה שיש לך אותי
שתרצה לקרוע ממני את הבגדים, שתשתגע, תאבד שליטה בגללי, תרצה שאטיח אותך על המיטה
שאהיה סוער, שאשתמש בצעצועים, במילים לא יפות, בכח שלי
זה רק הבושה שמונעת מאיתנו לעשות את זה אחרת מכל מה שהיה לנו לפני
תשכח את "להיות טוב יותר" כרגע אני מתמקד ב"להיות יותר" וזהו
הדכאון לא מאפשר לי להיות שאנן, אני מתאמץ לשנות הכל, הכל בראש והוא שולט בי ללא רחם
תמיד העבד יהיה חזק יותר מהאדון
ובגלל זה אני אוהב את התמימות שלא איבדת, אפילו אם אתה חושב
את החיוך שלך אז, עם הכוכבים מעלינו והחוף של תל אביב ממול
את הנחמה הענקית שאתה מהווה לי כשהיום נגמר
זה לא פשרה, זה יותר ממה שחשבתי שאצליח לקבל
ואני חושב שאתה יודע כמה שאני כנה איתך: אני מתאהב בך עוד ועוד
תגיד לי שגם אתה מרגיש ככה כלפי ובלי "אבל"
אחרת תלך ובבקשה אל תשאר לידי יותר, בלי קשר לאם זה בריא
פשוט לי כבר ברור שלא אפסיק לרצות אותך לעצמי, לנשק אותך לאט
ולהגיד לך שבלי קשר לכלום אתה המשפחה החדשה שלי
ומצידי שתבהל, מצידי שתגיד לי הכל ושתפגע בי, רק אל תסתיר, תספר לי הכל, לעזאזל הפחד
אני לא אעצום את העיניים, אני רוצה לקבל ממך את הכל, תהיה ערום מולי ותן לי להיות ערום מולך
ככה אנחנו צריכים וככה אני רוצה
אותך קרוב, כמו אח ובן גוז ומאהב והאחד שמצאת, גם אם בלי להתכוון
ויהיה לנו טוב. ולעולם לא נתחרט
אתה הגבר שלי
02/06/06 | יום שישי
3572קילומטרים מפרידים ביני לבין שקע הצוואר שלך שאיתו אני אוהב להרדם
הרבה זמן לא כתבתי לך, אתה פשוט כאן כשאני צריך אותך, לא כמו אז
הייתי נותן הרבה בשביל להיות איתך שם קצת, אבל אין לי מה לתת
אני מתגעגע מאוד ורוצה לחבק אותך עכשיו אבל אני בספק כמה מזה אתה מרגיש
למה אני עדיין נותן לך להרגיש את הפחד הזה? אני באמת לא בוטח בך?
איפה היית בחורף הקשה שעבר עלי? אוטוטו שנה שלמה של ריגושים והרגשות
הזמן שאמור לרפא פועל רק לרעתי
אכזבת אותי לא פעם, מתי אני אכזבתי אותך?
ועדיין אני תמיד מרגיש אשם שאולי אני באמת לא מנסה מספיק
שאני כמו שאתה חושב: עצלן, מיואש ואבוד
זה לא נשלט
ואם זה לא נשלט זה חלק ממני? זה ככה אמור להיות?
שאלת מה צריך להשתנות בחיים שלי בשביל שאהיה פחות מתוסכל
אני שואל אותך מה ביני לבינך אמור להשתנות בשביל שתהיה מאושר יותר מאיתנו, לא ממני
ואני אומר שתעזוב אותי לרגע, תן לי להרגיש שאני בסדר גמור ושזה לא סתם משבר
שאני לא דרמטי לשווא, שאני לא כשרון מבוזבז אלא כשרוני וזהו
שאני חשוב לך יותר מאשר מאחד שחשוב לך ממנו
מאז שחזרנו איבדתי את החבר הטוב ביותר שלי שסיפרתי לו הכל
לטובת בן זוג שאני לא מפסיק לנסות ולספק
אני יודע, האהבה לבד אמורה להספיק ויש תמיד את החיים מסביב שישטפו אותנו בגלים של מעשיות
אבל אני לא רוצה לדעת שאתה איתי רק בשביל התקווה שאשתנה, שאני בתחרות עם המשה שאהיה
שאם אכשל תלך כי מי אני בכלל, לא יוצלח, שתשאר איתו כי לא נאה לך
אבל תעזוב את מחר, כרגע אני בדיוק אותו אדם שאתה מפחד שאשאר
ואם אתה לא תאהב את הבחור שאני עכשיו אם אהיה זהה בעתיד
אז למה שתאהב אותי עכשיו שכזה אני בדיוק
אתה בטח צודק, אני עזבתי אנשים בלי כיוון בעצמי
אבל הפעם שאני בצד השני אני מרגיש קצת אימפוטנט
האם גם הפעם שתביט קצת לצדדים ותראה את הפער בין מה שיש לך למה שיכול להיות
האם גם הפעם תחזור שונה?
כמה זמן זה לקח לך אז להפסיק להרגיש "לא נעים לעשות לו את זה" עד שהחלטת שאתה מציל את עצמך
מה אתה חושב? שאני לא רוצה שתשתנה קצת? אם תהיה עם ריבועים בבטן אוהב אותך יותר?
אני מניח שאחייך יותר כשנלך ביחד ברחוב
אבל זה לא נכון, זה לא אומר שאני צריך אותך אחרת או שאני מקווה שתשתנה
אני נדהם מעצמי כמה שאני מוכן לקבל בך כמעט הכל, לפעמים נגד העקרונות היחידים שנשארו לי
ואין לי תירוץ אחר מלבד זה שאני פשוט עדיין מאוהב בך
אני לא מפחד להיות לבד וזה לא שאתה החלום הרטוב שלי, אבל אני אוהב אותך
מאוד
גם אם לפעמים אני לא רוצה ואת זה אני לא רוצה לשנות את זה
כיף לי להיות מאוהב בך, אתה כל כך שונה מכל האחרים
ונכון שנכותי בעבר ולמה שהפעם זה יצליח בכלל, אבל בזה אני מוכן להתמיד לעולמים
אתה רק רוצה שיהיה לי טוב, שאני אסתדר ושנוכל לעשות דברים ביחד
מה גורם לך לרגע לחשוב שאני לא רוצה להיות לעשות אותך מאושר יותר איתי או לגבי עצמי
זה כאילו אין לי את הכח להוציא את המשה החדש והקשוח והמצליחן והאנרגטי שאמור להיות
לרגע פשוט נמאס לי מעצמי ובא לי לפעמים לחשוב שהכל בעצם דיי עובד
שאני בסדר
שאנחנו בסדר
שבסדר לך איתי ושתקח הפסקה מלרצות אותי אחרת
תבין, גם אם אצבע את כל הגוף שחור ואשיר גוספל לא אהיה כושי. אני מה שאני וזה לא ישתנה
אפילו אם אעשה משהו אחר בחיים. העבר הוא היסוד שעליו אני בנוי
ונכון שבשבילך יש דברים שלא ארצה להבין, אולי יש לך באמת צרכים אחרים
"זה היה רק זיון" לא תקף בעולם שלי. אני לא חייב את החום והרוך אבל אני חייב את הביטחון
לדעת שמישהו איתי לא בגלל שום איבר בגוף שלי, רק בגלל מה שאני באמת
ושוב, זה לא נכון
אני אוהב שאכפת לך, שאתה דוחף אותי, שאתה מנסה לעזור ולתמוך, אני מאוד מעריך את זה
אז מה אני רוצה בעצם?
שתפסיק שנייה לאהוב אותי
ושלפחות לרגע שתהיה גם אתה מאוהב בי מעל הראש
אני לא חושב שאני באמת חולה כל כך בשביל לרצות את זה, זה מרגיש נכון
ואני לא מוכן לוותר עליך, עלי או עלינו עדיין
רק תתן לי קצת מהכח שאולי יש בי, אני צריך את ההתנעה
כל השאיפות והמטרות יבואו כשאצליח לראות אחרת
ואני אוהב אותך מאוד
ויותר ממה שתכתוב לי חזרה ותנסה להרגיע אותי אני מפחד ממה שלא תכתוב וממה שלא תגיד
מאיך שלא תביט בי בעיניים אח"כ - הסימן הראשון לזה שאתה לא רוצה להמצא באותו הרגע
והעלבון, הבושה, הנכלמות אל מול פניך
לך מגיע יותר
ואולי גם לי, משהו אחר
וכל זה לא משנה דבר ממה שאני לא מפסיק להרגיש כלפיך
אתה הגיבור שלי והאיש שאני חושב עליו כשאני נוגע בעצמי וכל האחרים כלום לידך
ועם כל זה שאני הולך ונעלם ואתה מבין אותי פחות ופחות
אני עדיין כל כך רוצה אותך כאן
ולאחר כך, עד שתלך. באמת שמחכה לך
ומה אם בדרך נס תפגין קצת יותר רגישות ותדע מה אני מרגיש באמת
אם פתאום תיפתח ותשפוך הכל מהלב שלך, תבכה, תצעק, תפגין משהו עמוק ולא מהוגן או שקול
הרי אני לא יכול לצפות ליותר ממכתב אנמי חזרה שיהיה כל מה שאני לא רוצה ממכתב ממך שיהיה
אז בינתיים אני פותח במלחמה בכל החזיתות שיש לי
אני אחפש עבודה אחרת, משהו טוב להתחיל ללמוד, דיאטה, שרירים ופרויקט השימור שלנו
אני עשיתי דברים שלא תאהב שעשיתי
אבל עשיתי כי אני רוצה לדעת הכל על מה יגרום לך להשאר
ואולי לא תאהב את זה שאני חושף הכל לכולם. אולי תתבייש בי
אבל אני נותן לכולם לראות הכל, לשחרר עד שמישהו יגיד "קראתי ואני חושב שיש לי פתרון"
כי אני לא רוצה יותר להסתיר כלום, אני גאה בכמה חזק אני מסוגל להרגיש
רוצה שאתה וכולם תכירו אותי באמת
שתכווננו אותי, מאמץ קבוצתי
ואז יהיה לנו הכל. סערה שלטה של שקט ועוצמה, משהו רק שלנו שיגרום לנו אושר פרטי
שלושה חודשים, זה משך הזמן התמידי שהכל נמדד לפיו. יש לנו עוד חודש הפעם ונמאס לי לספור פז"מ
ולמרות שאני מנסה להיות קצת פחות "אני" בזמן האחרון, לצמצם את הזהות שלי, למצוא מניע
אני בכל זאת מאחל לנו שנגדל ביחד וזה יספיק לך בשביל להיות מאושר
לא רוצה שום סוג של מתירנות שיצריך ממני לבטוח בך שלא תתאהב באחר
מישהו שיהיה לך ביטחון שיוכל לתת לך את כל מה שתרצה. זה לא קשור למוסר
אני יודע מה אתה מעדיף אבל זו לא הבלעדיות שנותנת לי כח, זה הידיעה והאמונה ההדדית
המתיקות שנמשכת הרבה מעבר למעשה, הפרפרים שלא עוזבים והזיקוקים שעדיין יש לי
ואולי לא תוכל להבטיח לי את זה, או לא תרצה
אני רוצה שתשתוקק אלי, שלא תוכל בלעדי, שתרגיש חסר לגמרי שאני לא שם, שתתגאה שיש לך אותי
שתרצה לקרוע ממני את הבגדים, שתשתגע, תאבד שליטה בגללי, תרצה שאטיח אותך על המיטה
שאהיה סוער, שאשתמש בצעצועים, במילים לא יפות, בכח שלי
זה רק הבושה שמונעת מאיתנו לעשות את זה אחרת מכל מה שהיה לנו לפני
תשכח את "להיות טוב יותר" כרגע אני מתמקד ב"להיות יותר" וזהו
הדכאון לא מאפשר לי להיות שאנן, אני מתאמץ לשנות הכל, הכל בראש והוא שולט בי ללא רחם
תמיד העבד יהיה חזק יותר מהאדון
ובגלל זה אני אוהב את התמימות שלא איבדת, אפילו אם אתה חושב
את החיוך שלך אז, עם הכוכבים מעלינו והחוף של תל אביב ממול
את הנחמה הענקית שאתה מהווה לי כשהיום נגמר
זה לא פשרה, זה יותר ממה שחשבתי שאצליח לקבל
ואני חושב שאתה יודע כמה שאני כנה איתך: אני מתאהב בך עוד ועוד
תגיד לי שגם אתה מרגיש ככה כלפי ובלי "אבל"
אחרת תלך ובבקשה אל תשאר לידי יותר, בלי קשר לאם זה בריא
פשוט לי כבר ברור שלא אפסיק לרצות אותך לעצמי, לנשק אותך לאט
ולהגיד לך שבלי קשר לכלום אתה המשפחה החדשה שלי
ומצידי שתבהל, מצידי שתגיד לי הכל ושתפגע בי, רק אל תסתיר, תספר לי הכל, לעזאזל הפחד
אני לא אעצום את העיניים, אני רוצה לקבל ממך את הכל, תהיה ערום מולי ותן לי להיות ערום מולך
ככה אנחנו צריכים וככה אני רוצה
אותך קרוב, כמו אח ובן גוז ומאהב והאחד שמצאת, גם אם בלי להתכוון
ויהיה לנו טוב. ולעולם לא נתחרט
אתה הגבר שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה