שבור לי את הלב ואשבור לך את הצורה - או - סוף סוף משהו טוב קורה לי: הרע שבי יוצא החוצה. ואיזה כיף אדיר זה להוציא את לוציפר לטייל ככה חופשי בלי לשים על מה אנשים חושבים.
19/05/07 | שבת
למרות שאני לא - הייתי מת להיות גרגמלי. אויי, איזה מעלפת הוא, שונא את כל העולם ואשתו, מכסח כל אחד ולא מעוניין בתגובות המזויינות שלכם. אני מצד שני רק לומד ובינתיים התיקון לגרסת ה"משה קיץ 2007" נקלט כל כך טוב שלפעמים אני מופתע מהגסות שלי ולא מצליח, למרות שאני רוצה, להתבייש.
ככה קרה שאני בלימה, שובר את הרצפה בריקוד העדין והמינורי שלי ופתאום קופצת מולי איזה פאקצ'ה אחת, מנמיכה את המשקפיים של רוברטו קוואלי ומביטה בי מלא 160 הסנטים שלה, כולל עקבים: "אתה מה-זה לא בא לי טוב! קישטה!" ואני לרגע חושב שהיא צוחקת והיא עוד פאג האג חסרת חיים באה לשדך לי את הומו המחמד שלה אבל הדרדסית הזו עדיין עומדת מולי ומחכה.
עכשיו בדרך כלל אני אומר סליחה יפה ומתקפל לי לכיוון היציאה בצורה הכי מסמיקה שיש אבל הפעם המעקף בראש שלי עבר לאוטומט ואני מביט לה ישר בעיניים, פורם כפתור כפתור בחולצה שלי ומתחיל למשש לעצמי את החזה, משחק לעצמי בפירס ואז עוצר ויורה לה, כלל שפריצים מתבקשים של רוק: "כאפרה, עם ציצי כמו שלך אני הייתי יוצא מהבית רק למרפאות אריאל. עכשיו תחפפי מפה למה שאני לא יעשה לך סוף. פאטוץ'!" ואני חוזר לרקוד קבל עם ומפנה לה את האחוריים שלי עם הענטוז הכי אקטיבי שאני יכול להפיק מעצמי.
פאדיחה? בושה בצמרת הבלוגיה? בתחת שלי. הדרדס סטלה הזו התקפלה כמו פינצ'ר ואני המשכתי לרקוד, טוחן באחורי המוח שלי את "מה לכל הרוחות זה היה? מאיפה קם לי האלטר אגו הטרנסי הזה שבקע ממני? איפה כל החינוך הטוב? מה יגידו במשפחה, השכנים, החברים מהישיבה???
ושוב, עם כל הכבוד לזיין ההורס קירות שלי: בתחת שלי.
אם יש משהו אחד שלמדתי מהפאטץ' החדש בתוכנה שלי שזה שנכון משתלם להיות נחמד, ואין אדם יותר נחמד ממני, יעידו כל מכרי וחברי ו-אופסי- גם לקוחותי, אבל עד שזה בא על חשבון שלוות הנפש שלי. שנאמר, עדיף לחלל שבת אחת על מנת לקדש את הבאות. מה טוב יצא לי אם אני נחמד ודורסים אותי ומצלים אותי עד שלכשיבוא האביר אני יהיה חצי משה מנודנד נפשית.
אז אני קם בבוקר ומקים איתי את חומת האש החדשה שלי וזהו, אני כמעט חסין לגמרי. תהיו חברים שלי ותקבלו את העולם, את הכליות שלי ואם תרצו גם את האקס. תהיו ביטצ'ים ואני כבר אראה לכם בדיוק מה עושים עם כלבים.
ואויי, כמה קל זה להיות רדוד. מעולם הכתיבה לא זרמה לי ככה בטבעיות, אולי זה על חשבון המילים הגבוהות שלי. עד כדי כך שאני במקלחת ופתאום בא לי רעיון לכתיבה ואני יוצא, משאיר עקבות בכל הבית רק בשביל למצוא עט. למה בדיוק? מה הכח שמניע אותי?
בינתיים טוב לי. ובינתיים, כל עוד זה בנגזרת חייה ותן לחיות ואני לא מפריע לאף אחד אז מה טוב.
על הדרך, ככה, שאני בקיטורים, אז אני מקים פה לתחייה את פינת "מה הקטע". אתם מתבקשים להוכיח
אינטראקטיביות, גם הפאסיביות מבנינו, ולהוסיף ערכים או לקטול אותי שאני סתם אומלל, שמן ובודד.
א. מה הקטע לכל הרוחות עם אנשים שמבקשים להוריד נעליים בכניסה לבית? בחייאת ראבק, אם עוד מישהו ירים עלי את האף ויבקש יפה שאשול את נעלי בכניסה לסלון, בפינה יעודה ליד הדלת, פן אטנף לו את הפרקט עם פרסותי הגסות, אני אישית אודה לו מקרב קיבתי ואקיא עליו כאילו אין מחר. מה? כאילו אין לכם עוזרת, יא עצלנים מנוולים. תלמדו לנקות ת'חרא שלכם ואם אני אורח אז תארח אותי.
ב. ואם כבר. יש כאלה שכבר מורידים נעליים ומייד אני שוקל למכור את הגרביים שלהם למחקר על פטריות פאתולוגיות במכון ויצמן, או לחלופין; להציע אותם באוקשן בחדר סטוצים, בטח יהיה איזה מוטרף עם תסביך צבא שיזרוק עליהם איזה מאתיים פאזטוס. אנשים, כולכם עושים פיישל עם רסיסי פנינה ותרכיז אצות מינרליות מחיות אנטיאייגין, סבבה על הטיפוח. מה עם הרגל? לא צריך לעשות מניקור רק סורו לאיי אם פי אם הקרוב, בזבזו 15.40 שקלות ורכשו לכם את טלק אזודה, מציל הסטוצים האולטימטיבי. לא צריך לחכות שמטוסים יפלו מהריח של הנעליים שלכם במרפסת. אה, ואחר כך תצחצחו שיניים. לא רוצה לנשק לכם את הפה פלוס ארוחת הערב.
ג. אם לא בא לך עלי, באמא 'שך, תגיד. בא תחסוך לשנינו את כל האי נעימות של "צ'מע, נדבר כבר" המזוייף זה. תהיה גבר, תגיד "לא מתאים" וזהו. קובר אותי לגמרי שאחרי יום מתבקש של שקט הדדי אני מתקשר אל הדייט מאמש ואומר לו שהיה נורא נחמד והוא מצידו ממלמל משהו כמו "כן, היה סבבה. נדבר, כן?". איפה? בחדר סטוצים בו אמצא אותך, פלוס התמונה החביבה של הלב בשמאל הפרופיל שלך, מחפש מישהו שיודע לפנק את השושנה שלך :|
ד. אם אני מסרב למישהו להערב בתואנה שיש לי משהו לעשות ואחר כך הוא רואה אותי עם דויד באויטה: הפגישה עם דויד זה מה שהיה לי לעשות. מצידי שתעלב מזה עד מחר ותאכל סרטים עלי ועל האקסים/ חברים שלי. תעלב תעלב אבל בלי סצינות קורעות לב של קנאה על המקום, לא מתאים לי. רוצה? תכתוב לי מכתב קורע לב, אני אישית מעדיף כתב יד אבל גם העתק – הדבק למסרון או באטרף יכול להיות נחמד ויזכה אותך בתגובה הולמת. לא יצא לאף אחד טוב אם תילל לי כמו האש פאפי קטן שדרכו לו על הזנב. סמוך עלי, אין שביר ממני, בייחוד עם המחלה שלי וזה לא שאני בן אדם רע אבל אם תפגע לי בחברים אני ממליץ לך להתקשר ומייד לבנק שלך ולבדוק שלא רוקנו את כולו לאיזה קרן נזקקים שאבחר בה.
ה. אתה רואה אותי במסיבה, אני מוצא חן בעינך: מזל טוב! זה לא קורה הרבה. אוי ואבוי לך אם אתה שואל אותי מה הניק שלי לשם המשך היכרותנו. לידיעתך: שם המשתמש שלי באתר מקועקע לנצח בגדול על זרוע שמאל שלי ואם תפנה אלי שם אני לגמרי אשקול מחדש את כל מדיניות "לא שם אנשים בשחורות" שלי. אם בא לך עלי אז דבר איתי, לא עם היוזר שלי. בקש טלפון, מסור את שלך, קבע פגישה, לא יודע, תהיה מקורי. בגדול תקף גם למקום העבודה שלי, מצידי שתחלום עלי בלילה וצביא עלי ביד בחולמך עלי, אבל אם כבר אתה בא לחזר אחרי אז רק שתדע שמקום העבודה שלי הוא לא תפאורה מוצלחת בעיני. מוזר שאנשים לוקחים את זה כדבר מובן מאליו להתחיל איתי שם כאילו אין מחר ולהיות מופתעים שאני מעניק יותר תשומת לב ללקוח מזדמן מאשר לטריי-ספ שלהם.
ו. אני יורה לעצמי ברגל עכשיו אבל מצד שני מי שיכשל בזה מעכשיו זה רק אומר שהוא לא השכיל לקרוא את הבלוג שלי טרם פנייתו אלי ואז לגמרי זב"שו. אם אתה פונה אלי ב"ממצב?" או "מה ניש?" וכדומה ואני עונה כמנהגי בקודש: "אני רעב". אז זה רק כי זה המבחן שאני מעביר את כולם. מקסים לגמרי שאתה שואל למה אני רעב או אם אני חושב שאתה תוכל להשביע אותי, אה מה – זה לא עושה לי את זה. תביאו לי אותה בהפוכה. מצד שני, אם תגיעו במפתיע לסנטר ותביא לי מק רוייאל לחנות ותגיד "אמרת שאתה רעב" אני לא אראה מנוס מאשר להכריז עליך כרומנטיקן העשור ובמקביל לקרוא לאבטחה שיזרקו אותך לכל הרוחות והשדים בתוספת צו הרחקה כדת מודבק לאחוריך.
אני יודע, אני יודע, אני מגזים עם החוקים שלי: לא נפגש עם אנשים בארון, נשואים, תפוסים, בריבאונד או אחרי פרידה או חסרי עבר באהבה. לייף שיט, סבלתי מספיק, מותר לי להנות מהידע שליקטתי בדרך ואם אני יכול להחליט מה לא יעשה לי טוב אז אתם מינימום יכולים ליישר איתי קו ולהסכים למבחנים שלי. לא יעזור אם תגיד לי "אבל זה לא מפריע לבן הזוג שלי". אתה הורס, עכשיו הייתי תוקע אותך, כאן, ממש על הקופה. אה מה, חבובי, זה לא יקרה אז דיי.
ז. "משההה, לא חבל? יש לך פנים יפות! אולי תעשה הרמות יותר? אתה חייב לגדול! איך יתחילו איתך לירדים ככה?!". חאלס. בזמן שאתה בוהה בנביבות בבחור שמולך ואתה הודף משקל ובו בזמן מדמיין איך הוא דוחף לך, אני יושב בבית וכותב לי בזולה שלי. תאמין לי שבעוד כמה שנים אתה תחסוך לפסיכולוג ואני אגיע עם הבן זוג לאמא לשבת. ואל תתחילו עם כל הזבל הניו אייג' הזה ולספר לי מה אתם חושבים הבעיה שלי בדיוק ואיך אני צריך לחיות נכון ולמה כדאי לי קצת לחזור למקורות וללמוד ערכים מהם. בין דר, דאן איט. תפסיקו להיות מזועזעים שאני לא מפמפם את עצמי לדעת בחד"כ. אני מפמפם את המוח שלי כאן, האצבעות שלי שריריות וגמישות מאוד. וזה כנראה הרבה יותר ממה שאתם יכולים לעשות. אני אשאיר מילים, אתם תשאירו הרבה מאוד רקמות לתולעים.
ח. "אתה באמת ככה? כאילו, זה לא משחק שלך או משהו?". לא, זה משחק והוא נועד לבדוק כמה אתה חזק לראות מעבר. שאלה כזו כבר מזכה אותך במינוס חמישים נקודות. מוטב שהמשפט הבא שלך יהיה מחמאה על הג'ינס שלי. מ-זארה אגב. היה סייל.
ט. "מה זה החרא הזה שאתה שומע לכל יא ריבון העולמים?!?". זה נקרא מוזיקה ואם לרגע תשלוף את האוזניות שלך מהאוזניים ותפסיק לשמוע את עופרע מעוותת שיר תמים תגלה עולם שלם של מלודיות עם מילים ולחן שאנשים אשכרה ישבו ועשו. לא הפליצו את זה על המק בוק הלבן והמאמם שלהם מול מליון צווחות של ילדות כמוך.
י. עשירי מי יודע? אני. אני לא חושב שאני כזה מציאה, פרס או בכלל - בייחוד נוכח הפוסט הנל' -חומד של בחור. אבל אני יודע לנקות, לבשל, לחבק, לנשק, לדבר ולשמוע. נראה לי אחלה דיל. למה אין עוד בחורים כמוני? איך יכול להיות שאני עדיין לבד???
זהו. עכשיו אני הולך להשתרמט בחדר סטוצים.
מישהו מכם בטח רעב.
">
נ.ב
בן, אם אתה רואה את זה, סופו של סעיף ו' לא חל עליך.
תתאמץ מספיק ואני אשתכנע.
לא סתם.
כלומר: לא, סתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה