למרות שאני יודע שאני הולך לאכול הרבה שיט בגלל שאני מפרסם את זה
14/03/07 | יום רביעי
ביקשת גלויה, אבל אני לא יודע מה לכתוב לך ואם להשפיל את עצמי במלל נוסף.
גלויה אתה שולח למישהו בלי לצפות לתשובה, אבל אני שלחתי לך כבר בעבר מכתב שדרש לפחות שורה כתובה אחת ולא קיבלתי.
אז גלויה כנראה שכבר לא תקבל ממני. והייתי מת לספר לך איך שכיף להיות פה ולשכוח ממך, איך כל גבר שאני טועם פה מזכיר לי שאני בעצם נחשק ויפה ופיקח ומצחיק ולא אפס כמו שאתה גורם לי להרגיש, גם אם אתה לא מתכוון. והכי מצחיק, זה בדיוק מה שמרחיק אותך ממני, זה שאתה חושב שאני חושב שאני אפס, אז מה, לכל הרוחות, מה אכפת לך מה אני חושב על עצמי, תספר לי מה אתה חושב עלי במקום, אני לא זקוק לאישור הזה אבל זה ישנה הרבה מעבר למה שאתה חושב. אני אקפוץ עליך ואצמיד אותך לקיר בכוח, אנשך לך את הכתף בזמן שאקרע לך את הצורה, התחת שלך יטפטף את הזרע שלי ימים אחרי שאני אגמור איתך, ישארו רק הסימנים על הצוואר שלך אבל אני לא אעיז לעשות כלום, לא לגעת בך אפילו, לא לצעוק עליך שתמצוץ לי חזק, לא להעיף לך סטירה לחזה שתשנה עכשיו תנוחה בשבילי, שעכשיו מלקקים את החזה שלי ומושכים לי את הפירסינג כמו שאני אוהב ובדיוק בצורה שלימדתי אותך, כלום מזה לא יקרה, אפילו לא קצת, לא עד שתתן לי סימן. ולא תתן לי סימן כי אתה רוצה לראות שיש בי את הכח הזה לעשות את זה לבד, אני יודע את זה, תכחיש, נראה אותך. תתחבא.
ובכן. יש בי את הכח הזה ואפילו יותר. יש בי עוצמה שתטלטל אותך לגמרי, אני יכול לגרום לך לחייך הרבה מעבר למה שאתה רגיל.
ובכן, למה אתה מחכה. למה שלשם שינוי לא תיזום משהו בעצמך, מקסימום תגלה שזה לא כזה כיף ותתחרט ותסגור עניין, אבל איך תדע איך זה לנסות אותי אם לא תבדוק? ואל תזבל לי את המוח שלא אכפת לך ושאתה לא רוצה בעצם כלום איתי. שאתה נהנה איתי ואני מסרב להכיר בזה שאני סתם בידור חולף איתך.
קח אותי, תנצל את הנוכחות שלי אצלך, תן לי לנצל אותך. לא ייקח הרבה זמן עד שאתייאש ואמשיך אל הבא בתור שיעשה לי טוב. שלא תטעה, איתך זה אחרת, זה לא שאני לא רוצה לעשות לך טוב, שתעשה לי טוב גם כן, איתך פשוט אני רוצה להשאר שם אחרי שזה קורה, וכמה מעט שזה נשמע לך ככה זה המון בשבילי.
אז כמו שכולם כבר שואלים אותי ואני לא יכול להגיד כי הבטחתי לך: הנה מה אני רוצה ממך:
אני רוצה להיות איתך באיזה פיקניק אדיוטי, להתעורר באוהל מחורבן על שפת הכנרת, לשבת לידך באיזהו קונצרט מרדים טיחו ולתת לצלילים שאתה אוהב לעטוף אותנו לגמרי, ללכת איתך ללונה פארק ולצרוח כמו ילדים בסירת פיראטים, להרגיש את היד שלך מחפשת את היד שלי באיזה קטע קיטצ'י להחריד באלמדובר הבא, לטייל בגן גורו וללטף ביחד את הקאוולה ולא לשכוח להצטלם לאטרף, שתהיה תמונה חדשה ושיראו בה, ממש מתחת לבטן של הדובי מאמי, את הבייספ המבריק שלך שעבדת עליו כל כך הרבה בזמן האחרון, יא אדיוט רדוד שכמוך, לצחוק עליך כשנלבש את חליפות הצלילה בריף הדולפינים באילת ולחזור המומים מהחוויה ולהזדיין למוות באורכידאה, להרדם תשושים עד ארוחת הערב ואז להוציא את העיניים של כולם כשנרקוד צמודים בפלטיניום המעפן הזה בטיילת, עם גופיה כל אחד, שלי צמודה ושחורה ושלך רפויה, לבנה ומג'וייפת. להתחלק לידך בסנפלינג במנרה, להתנגש בך בקארטינג יקר להחריד, לחשוב בקול רם ליד חברים איפה כדאי לנו לצנוח ביחד, לתת להם לחשוב שהיחסים שלנו בטח משעממים רצח אם אנחנו כל הזמן יוצאים ומחפשים איזשהו עניין מאתגר ושבטח אנחנו ביחסים פתוחים אם כבר ולמה לכל הרוחות לא הזמנו אותם למיטה שלנו וכמה שאנחנו סנובים בעצם עם כל זה שאנחנו מחייכים כל הזמן ושנראה שכל הזמן טוב לנו ואז אחרי שנחזור מחוות הסוסים ההיא שאנחנו אוהבים נדבר כל הדרך לבית על המדריך ההורס הזה ונגיע לבית ועוד הרבה לפני שנתרחץ אתה תשאל אם נעלתי ואני אחייך ואדחוף אותך לדלת ואתחיל לנעור עד שתתפרק מצחוק ואז תרכב עלי ועשה עם היד כאילו יש לך לאסו ואני אגיד לך "קאבוי טוב, קאבוי טובבבבב!" ויהיה לנו טוב ונהיה מאושרים הרבה.
היינו מפזרים סימנים של אהבה לכל עבר כאילו אין פרידות, כאילו לא נכוונו כל אחד בעבר שלנו, כאילו כל זה לא עתיד להגמר מתישהו.
וכל זה לא יקרה, אפילו לא קצת מזה, ורק בגללך, כי אתה מה? מפחד? לא נמשך אלי מנטלית, לא פיזית? לא לעזאזל, אני הדבר הכי מעניין שקרה לך בשנים האחרונות, מתי תבין, אני אוותר, אל תדאג, זה לא ייקח עוד הרבה זמן אבל אין לך מושג כנראה כמה שלא בא לי לוותר עליך עדיין, אמרתי ואני חוזר ואומר ומצידי שיעלב כל מי שרק נגעתי בו אי פעם: אתה הגבר הכי יפה שאי פעם ראיתי, האיש הכי מרתק שיצא לי לפגוש, אתה כמו אוצר של אישיות שאני רק מת לגלות ואתה מרחיק אותי בכח.
וזה עובד לטובתך, אתה צודק, אתה יודע, אני רק ילד קטן, אתה תרחיק אותי ואני אתרחק, אתה תדחוף אותי לדלת כמו תמיד ואני אצא דרכה כי מה עוד יש לי לעשות? לכפות את עצמי לעיך, לספר לך כמה פוטנציאל יש בי לעוד כמה שנים? ניפגש אז. אני יהיה אותו הדב רק הרבה יותר גבר, הרבה פחות מבולגן והרבה פחות מסוגל לאהוב.
אז כשהכל יגמר עוד שניה, ממש שתגמור לקרוא את זה ותחליט שהפעם אני ממש ירדתי מהפסים ושהגיע הזמן לרשימה השחורה שלך, אז תלך לישון, תקום בבוקר, תלך לעבודה, תחזור ותלך לחדר כושר ואז תחשוב איך לעצב את הדירה החדשה. אני אשאר מאחור עם כשרוני המזהיר שלא הועיל לי במאומה גם לא הפעם.
אין לי את כל השלל הזה שאתה מתהדר בו, השרירים, הכסף, ההשכלה והנסיון, רק אוהב אותך, מאוד, מכל הלב. אתה לא מבין? זו הסיבה שאני יורד עליך כל הזמן, מקניט אותך בלי סוף, שתחשוב שאני חוצפן, שאני מעיז יותר מהשאר, תחשוב מה שבא לך. בטח אתה כבר מותש עכשיו, מעניין אם את המכתב הזה סיימת לקרוא.
אבל לי יש בינתיים רק את האהבה המחורבנת והנפלאה הזו שלא חשבתי שאוכל שוב להרגיש. וזה נורא ומקסים ואני לא רוצה ולא יכול להפסיק גם אם זה לא מתאים לך.
והאהבה הזו, דלה ככל שתהיה בעינך, בזויה ומיותרת, היא מה שאני מציע לך. וזה המון, איך אתה לא רואה את זה?! עוד יאהבו אותך ועוד תשבור המון לבבות תמים ונוספים אבל עכשיו זה אני ואני לא יודע מה לעשות.
אני בוגר, חזק ופיקח מתמיד אבל מאוהב בך מעל לכל הראש.
בוא תאסוף אותי מנמל התעופה בשישי, תסביר לי את הצד שלך.
אני מאוהב בך רע,
תן לי להמשיך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה