בהפוגה בין הפרק על אלון לפרק על יוסי
02/05/07 | יום רביעי
דוד: קרה לך פעם שהתעוררת באמצע הלילה צוחק?
משה: לא. למה לך כן?
דוד: מלא פעמים, זה היית אתה או ערן כשהתעוררתי מתפוצץ מצחוק?
משה: ממה? חלמת משהו?
דוד: לא, זה הצחוק של אמא שלי זכרונה לברכה.
משה: אה, אוקי.
דוד: מה עם פרי, זרקת אותו?
משה: נפרדתי, שמתי בהמתנה. יותר מידיי קולות בראש שלי אז החלטתי לחתוך בשביל קצת שלוות נפש.
דוד: ולא כואב לך?
משה: אתה לא מדבר איתי עכשיו אלא עם הכדורים שלי. כואב, אבל פחות ולא עד כדי אנחות. עכשיו אל תפריע לי ותלך לישון כבר.
דוד: כבר שבוע שאתה מאונן.
משה: מה? אפילו זקפה אין לי!
דוד: לא, פה, שאתה מתמלל הכל, מתעד כל מה שקורה לך בכתוב. מה שאתה עושה זה אוננות. תפסיק כבר לצוטט אנשים ותמציא משהו משלך. לך תזיין אנשים, זה אומנות. אתה לא חושב ככה?
משה: רגע, לא הספקתי לכתוב את השאלה שלך אז אני לא יכול לענות, שנייה...
דוד: סטרוברי פילד פור אבררררר!
משה: - קליק קליק קליק... -
דוד: רוב האנשים בחיים מאוננים, מפחדים מהדבר האמיתי, מפחדים להזדיין. זה יותר נוח לאונן.
משה: למה?
ד: כי זה אתה עם עצמך במקום אתה עם העולם.
מ: וואי, גיליתי טריק, במקום להקליד "משה" או "דוד" ונקודותיים כל פעם אני פשוט אקליד ד' או מ' נקודותיים ואח"כ אני פשוט אשנה את זה עם קונטרול אייטץ'!
ד: גם סטוצים זה אוננות.
מ: - מקריא לדוד את מה שנכתב בפסקה אחרונה –
ד: מה זה פסקה?
מ: כאילו כל החלק הזה פה.
ד: נו, זה גרוע.
מ: אז מה אני אמור לעשות במקום?
ד: אתה אמור לטוס להודו ולהסתכל לאנשים בעיניים ולבדות.
מ: לבדות עם ד'?
ד: כן. אם לא אז עם מה? עם זיין? חחח...
מ: אתה קולט שאתה מדבר פתאום בקצב של הכתבה? וואלה יצא לנו משהו מעניין פה, בלוג שכותב את עצמו.
ד: אתה קולט שמה שקורה פה זה מה שאלוהים עושה, אך הרשות ניתנת? וברשותך אני הולך לישון.
מ: טוב. כשאין מוזה דברים רעים מאוד קורים.
ד: מוזה מקבלים, לא לוקחים.
מ: אז תביא לי. חזק ולאט, חזק ולאט.
ד: לזין שלי קוראים שמוליק, לא מוזה.
מ: רוצי שמוליק.
ד: גימיקי.
מ: נראה לך שאנשים יאמינו שזה אשכרה נכתב בזמן אמת? (אני צריך להקריא את מה שאני כתבתי עכשיו או שאתה תענה לי ישר?)
ד: רשמת שתי מילים סותרות באותו משפט.
מ: איפה?
ד: זמן ואמת.
מ: תעזוב אותי באמא שלך. ברעעעעע. איכסה, יצא לי גרפס בטעם אשכוליות דיאט.
ד: לפחות זה לא פלוץ.
מ: הנה, אתה רואה, תמיד אמרתי לך שאנחנו יכולים לכתוב ביחד! רוצה להזדיין?
ד: אתה לא הטעם שלי ואתה יודע את זה.
מ: תתפשר.
ד: תשמין ותחליף פיגמנטציה בעור, אה, ותהיה גבר.
מ: גם אתה רוצה אותי כושי? מה נהיה? אתה בכלל מצליח לקורא את המסך מהזוית הזו?
ד: אני אוהב לבנים.
מ: גם אני. נתחרע על ירון ביחד?
ד: אחד על אחד, אני והוא.
מ: כבר היה אחד על אחד; אני איתך, אתה איתו. יאללה, משעמם, בוא שלישיה, יהיה קטעים.
ד: זה דווקא בשבילך יהיה טוב, תוכל ללמוד איך מזיינים.
מ: ניוז פלש, עם ירון וגם איתך הייתי אקטיבי. תחשוב בירה, תחשוב לפני כמה שבועות בדירה שלי, זוכר זיין בטוסיק שלך? זה שלי.
ד: ואני חשבתי שנכנס לי זבוב לתחת, לזה אתה קורא לזיין?
מ: באמת תרשה לי לפרסם את הפוסט הזה???
ד: כל עוד זה יוציא לי שם של זיין...
מ: ומותר לי לשים תמונה שלך?
ד: עם הזין ביד.
מ: התמונה הזו ספיציפית, כולל הבלונד קוצים המזעזע, נמצאת שבוייה במחשב של ג'ורג', שאגב הוא אקס שלי שלא הזדיינת איתו אבל מצד שני הוא כן זיין את פליקס (אקס שלי) שאותו כן תקעת, מייד לאחר שבגדת בו עם ירון שגם הוא אקס שלי. מגניב!
ד: מה? את פליקס לא זיינתי.
מ: נראה לך שפליקס יהרוג אותי כשהוא יקרא את זה פה? יש לו נשק אתה יודע... אוף, אנחנו מתדרדרים פה...
ד: אתה מתדרדר, אתה מושך לכיוון.
מ: רוצה שנדבר/ נתכתב פה במקום זה על פילוסופיה?
ד: תתחיל. אבל אל תמשוך לכיוונים גימיקים כי אתה יודע שכולם רואים...
מ: אתה מאמין שיש צדק בעולם? שיהיה קוסמי או שיהיה מאלוהים או מהתחת שלי אבל שמישהו שעשה רע אז הקארמה שלו או וואטאבר תחזיר לו באבו אבוה?
ד: אני חושב שמי שפועל מרוע זה אומר שרע לו. אומרים שהגלגל מסתובב אבל הוא נשאר בדיוק באותו המקום וזה מה שאנשים לא מבינים. לא יכול להיות בן אדם רע ושטוב לו כי אז לא היה לו צורך להיות רע. רוע הוא סוג של עוצמה, של מסיכה.
מ: לא גימיקי אבל אני כן מושך אלי כי אני חי בבועה שלי; אני רע?
ד: לא. א ב ל אתה פוגע בהרבה אנשים וזה בגלל שאתה פגוע.
מ: אז מה אני צריך לעשות אחרת או שלא לעשות בכלל? אני בפאזת טרום שינוי.
ד: להתחיל לחיות לפי החוקים שלך.
מ: אבל אני כן חי ככה, את כל החוקים שלי אני כותב; לא יוצא עם נשואים או תפוסים וכל זה.
ד: נו, חוקים, אתה ישר הולך לפי תבניות. אני מתכוון לחוקים בסיסיים של מי אני מול העולם, עצמי, של "למה אני פה". אבל יש לך מן בונקר כזה בראש וכל פעם שאני אומר לך שאתה צריך לקחת אל אס די זה כמובן בצחוק אבל יש בזה מן האמת, אתה צריך לפתוח את התודעה. אמר ושירבט סיגריה בין שפתיו המסוקסות בין מילים לשתיקה... תביא לי אש.
מ: אני כותב את זה, אתה יודע. קח אש.
ד: - שתיקה –
מ: הסמן מהבהב, תגיד משהו, מקליטים אותך פה.
ד: "גרפס"
מ: - מקליד –
ד: לא, זה עם ע'ין, "גרעעעעפס".
מ: ואתה, אתה רע?
ד: יש בי הרבה רוע.
מ: רשמית, אל תעלב, אבל זה הפוסט הכי משעמם שכתבתי בחיים שלי, אף אחד לא יקרא את זה.
ד: אני בכלל רציתי לישון.
מ: אז לך לישון ואל תקים אותי באמצע הלילה עם איזה התפוצצות צחוק, קאפיש?
ד: אמן שזה יקרה.
מ: אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה