עוד סוף שבוע, עוד מסיבה. לאיפה כל זה הולך? כנראה ל(חדר) חושך. -או- איך התיישבתי לכתוב על המסיבה בלבונטין עם החברייה ובסוף יצא לי מן ריאלטי שיגרום להעפתי מהאתר ולאלתר.
12/05/07 | שבת
קארמה היא דבר אירוני.
פעם היה לוקח לה המון זמן עד שהיא מאזנת משהו בחיים שלי, מלדמת אותי את הלקח שוב ושוב עד שאלמד. והנה רק שלשום פרי יצא מהחנות כולו מבואס טילים בגלל שאני לא זורם איתו ואתמול איימתי על איציק שיחדל להטריד אותי וכבר היום רע מופיע בחנות שלי, ממתין יפה שהלקוח יצא ואז פותח עלי פה שאם אני לא מפסיק לשלוח לו הודעות באטרף אז הוא פונה למשטרה ושהעורך דין שלו כבר בעניין.
סיפור שהיה כך היה:
רע הוא בחור חמד שהתחרמן קשות בעקבות "משה 7" בבלוג שלי ואני שהתחרמנתי קשות בגלל הנמשים שלו החלטתי שיאללה, בלאגן. נפגשנו ודיברנו על אומנות ועל החיים. רע טרח יפה להסביר לי שזה לא דייט כי הוא לא יכול להמשך אלי, פשוט אין לי את מסת השרירים הנדרשת אבל בסך הכל היה כיף.
יצאנו לטייל, אכלנו ארוחות ערב ביחד, מצצתי לו, הוא חבט בי, היה דיי נורמלי בהקשר ליחסים שאני מורגל בהם.
אחרי חודש הייתי כבר שבר כלי וכולם אמרו לי שאני חייב לחתוך ומייד למה הבחור הזה, טוב הוא לא עושה לי.
טסתי לפורטוגל. פשוט לקחתי את עצמי, ארזתי תיק קטן וחמוד והודעתי לג'ורג' שאני נוחת אצלו עוד יומיים ושיכין מיטה וזהו. פתאום הייתי המשה הישן ששכחתי ממנו. וג'ורג' והחתולים ובכלל. פעם עוד אכתוב את כל המעללים שלי שם. אקיצר, חזרתי ארצה וממש בצ'כונה שלי ליד הסניף של האיי אם פי אם, מסתבר, חיכה לי המשה החדש שהתפקשש והופל'ה חזרתי להיות הסמרטוט של רע
הוא נהיה אלים יותר ואני שלא רגיל אפילו להגן על עצמי לא ממש ידעתי מה לעשות ופשוט החלטתי לסיים את זה וזהו.
הקרמה שלי מגניבה לחלוטין ככה שמייד אחרי רע יצא לי להכיר את אסף עכבר הכפר, האקס היחיד והמיתולוגי של רע. הגעתי אליו לדירה, הכרתי את יסמין, החמוסה הכי יפה בעולם, שתיתי עראק שקדים מלבנון ועישנתי אחלה של נרגילה. לא היה כלום, אני חושב שהפחדתי אותו, אבל נהניתי מאוד. הכרתי מישהו ביישן ויפה וחמוד ונימוסי עם הרבה כבוד ועקרונות ועם העיניים הכי עמוקות והכי מדהימות שיש בעולם.
כהוכחה שהכל טוב לי אני מחליט להיות נחמד ולשדך לרע את מתן, המוכר שסידרתי לו עבודה בסניף שלי בשנקין. העברתי פרטים אחד לשני ואחרי יום קיבלתי הוד':
[הבהרה: כל ההוד' המצוטטות להלן שמורות בכרטיס שלי, אתם מוזמנים לסור אלי ולבדוק שלא החסרתי מילה או שלא הוספתי אפילו לא פסיק. לא יודע למה עשיתי את זה, עכשיו מסתבר שזה היה יעיל]
"אהלן משה חביב :)
קודם כל המון תודה שחשבת עלי ושידכת לי בחור באמת חמוד ואיכותי. נפגשנו הערב ואפשר לסכם את הפגישה כנחמדה מאד. לא ניפגש שוב (כלומר בנסיבות "רומנטיות"). נדמה לי שחוסר הקליק היה הדדי לחלוטין... מהארוע הזה אני אזכור בעיקר את טוב ליבך <קריצה>
חוצמזה אכן שבוע עמוס לעייפה. גם עבודה גם ענייני דירה אינסופיים. תוסיף לזה טיולים בסוף שבוע ואין לי זמן לנשום. אגב עברתי הערב (חמישי) בחנות בשביל לפרגן לך אבל לא היית.
מקווה שמצאת דרך ל"העסיק את עצמך"..<קריצה><קריצה>
יאללה גבר תעשה את כל הדברים שאני לא הייתי עושה ובעזרת השם נתראה בקרוב (שישי שבת אני בנגב עם קבוצת הקשוחים-עליזים)
נשיקות - רע
נ.ב - לצאת לפאג או לכל מקום אחר זה רעיון מצוין!
נעשה זאת! על תוותר לי - חחחח אתה הדילר (פרג) שלי... "
(reap) 22/03 23:59
----------------------------------------------
עכשיו אני יודע שזה לא אתי או פיקח מצידי לפרסם תוכן שיחות שלי עם אחרים, בייחוד ללא הסכמתם אבל מצד שני זה בלוג והוא שלי ואם להנהלת האתר יש בעיה עם זה אין לי ספק שהיא תמחק את זה וזהו, לא ביל דיל. למה אני בכל זאת משקיע זמן ומחשבה לפרסם את זה פה?
כי זה מה שאני עושה, אני כותב, זה חלק עצום בי והוא מגדיר אותי ומציל אותי כל פעם מחדש. אני לא מרגיש כמו כתב מ(א)מם, כמו שכן מחוטב או כמו האח החורג של סיגי. אני משה ואני פה בשביל לספר מה שבא לי במילים שלי, גם אם אלו מילים שלי שהוחלפו עם אחרים.
עבר טיפה זמן והנה ההודעה שאני שלחתי לו:
"שלום רע
היו לי כמה שבועות עמוסים לאחרונה וטוב שכך, זה נתן לי את הפנאי להרהר בכמה דברים ובניהם גם עליך.
רציתי להודות לך, דבר ראשון לפני הכל, על שהיית השראה נהדרת ושלימדת אותי דבר או שניים על ההיבריס הידוע שלי, כמה מיותר להתיימר להכיר אנשים אם בסופו של דבר הם לא מכירים אותך.
רציתי להתנצל ואני מבקש שתסלח לי אם הייתי לנטל, חשבתי אותך למשהו אחר, חשבתי שהייתי לך משהו אחר, אני לא מתכוון אפילו בשום מובן רומנטי, לא מיני, סתם משהו שבין אנשים,קשרים בין עולמות לא חופפים אבל אני מניח שהקשר לא היטיב עם אף אחד מאיתנו ולמדנו כמה דברים אחד על השני ועל עצמנו. נראה לי שזה מסכם את זה.
אני רוצה להתוודות גם. לא פגשתי את אסף במהלך כל היכרותי איתך, אפילו לא דיברתי איתו, זו פליטת הפה שלך לגביו שהקפיצה בי איזה הבנה שאולי זה מה שאני נועדתי לעשות פה בשביל להשלים את התמונה. התקשרתי אליו וביקשתי שידבר איתך, לא שאלתי ואני גם לא רוצה לדעת איך זה היה.
שבועיים אחרי זה הגעתי לבית שלו, שתינו קצת ועישנתי איתו נרגילה, זהו. לא ביקשתי דבר מעבר לזה ואני יוצא נקי מהתמונה הזו.כרגע שלחתי לו הוד' בה אני מודה לו ומתנצל אם הפרעתי. מניח ששניכם רואים בי ילד מטורלל שחושב את עצמו או שסתם מסתבך עם החיים. אמרת לי להפסיק להיות קורבן: הנה, נהייתי אמיץ ועשיתי משהו, אולי שיניתי משהו.
אמש פגשתי את תום מהטיול לרמות מנשה, חבר של תומס. הוא רקד נפלא במסיבה חדשה שהוזמנתי אליה והיה כיף לפגוש אותו, לראות כמה נחמד שמכירים אנשים,לשמוע מהם על החיים שלהם ולקבל פרופורציה אחרת, לשמוע על חוויות אחרות ממה שאני בדרך כלל עובר ולדעת שיש שם מישהו לכשאצטרך.
אני יודע שתענה כי תרגיש מחוייב, אל.
אתה לא חייב לי דבר ואני לא מבקש ממך שתסביר לי כלום. ישנם דברים שאני כועס שעשית אבל אני ממזמן לא יודע אם אני צודק שככה אני מרגיש, זה פשוט כך ולמדתי לבטוח בלב שלי ולהתעלם מהמחשבה ההגיונית, לא תמיד הראש צודק.
אם תענה בטח תעשה את זה בצורה הכי לאקונית, לא יותר משלושה משפטים שאמורים לתמצת את כל האפיזודה הזו.
למעני תוותר, אני מעריך אותך הרבה מעבר לצביעות הזו ויקל עלי לדעת שאתה לא מתאמץ רק בשביל להיות נחמד.
מחר חוזרים לשגרה ואני באמת מקווה שהקיץ הזה יהיה לפחות טוב כמו הקודם ויהיה לנו הרבה אור ואהבה ורגש ואכפתיות. כי אם לבחור בין זה לבין האלטרנטיבה הקרה אני אבחר בדרמה, לפחות אדע שהלב שלי עדיין פועם, גם אם הוא כואב.
שלך.עדיין, משה."
Kelog)) 22:26 28/04
בתגובה קיבלתי:
"משה - מכיוון שהתערבת, בלי שהתבקשת, אני רוצה לדעת מה בדיוק אמרת לאסף.
אני מניח שהלב שלך היה במקום הנכון, אבל יש מצב שבלי להתכוון גרמת נזק."
(reap) 28/04 22:37
בקיצור, רע לא אהב את הרעיון שאני נפגשתי עם אסף ועוד יותר מזה שהמלצתי לאסף להתקשר לרע, סתם כי הם היו פעם משהו וחבל לי לשמוע על קרע כל כך גדול בין שני אנשים שהיו פעם מאוהבים. מודה, לא ענייני, למה אני מתערב בכלל? אבל רע התעצבן.
עבר עוד קצת זמן ופתאום נפל לי האסימון שאני אמנם אובססיבי וחולה נפש עם תעודות אבל בהשוואה למה שרע עשה לי אני דווקא יצאתי בסדר.
גיליתי שאני עצבני: החלטתי לכתוב עוד הודעה אחת:
"איפה נעלמת ילד?
שלחתי את כל המרגלים שלי והם אמרו שאתה לא נראה טוב, מסתובב בגבעתיים, משמין מטרדות וטס בריצה בקומה שלי בסנטר שחס ושלום לא אתפוס אותך.
אני לא מאמין להם. כולם שקרנים.
אני החלמתי. אתה יכול להפסיק עכשיו.
נזק לא התכוונתי לעשות ואם ההר הגיע למוחמד שלא זז מהמקום שלו אז כבר העולם השתנה.
אם יש לי חלק בזה אני מרגיש בר מזל.
גם אם לא תבין, כי עכשיו אתה מתנהג כמו הקורבן ביננו, אני עדיין חבר שלך."
(Kelog) 10/05 18:21
רע עונה:
"משה, הפכת למטרד אמיתי. שמור מרחק ועל תתעסק איתי.
על תענה לי! אם זה לא היה ברור..."
(reap) 11/05 00:34
שיוו, אלוהים, כמה שהכעס עדיף על השיתוק שבדיכאון. עוד הוד' אחת וזהו. עניתי, ברור שעניתי.
"חחח - רע כן מפחד.
מה אתה יודע, המילים שלי, סתם מילים כתובות, הקשות קלות על המקלדת, המילים האלו, ניצחו אותך שוב.
Kelog)) 11/05 10:54
---------------------------
לא עוברות כמה דקות והוא בחנות שלי עם גופיה מרופטת ומכנס קצר, כולו דרוך להרוג אותי והוא צועק עלי שעכשיו הוא פונה למשטרה ושזה הסוף שלי.
אוקי. אם אני כבר הולך לכלא אז אני לפחות מותיר את הבלוג הזה אחרי פלוס כמה שאלות שלא ברורות לי:
איך לכל הרוחות היה לי האומץ לעמוד מולו ולהגיד לו שהוא לא מאיים עלי בשיט, שיעוף לי מהחנות לפני שאני קורא למוקד הקניון שיבואו המאבטחים ושייקחו אותו מכאן ולרגע לא רעדתי? האם ניצחתי את תסמונת האשה המוכה שלי? האם יצאתי גבר?
למה בן אדם שעובד במחשבים לא הפנים את הקונספט של "הרשימה השחורה" ולא השכיל להשתמש בה במקום לבוא עד אלי ולהתחרמן למוות מרוב עצבים עד שכל הורידים בראש שלו יאיימו להתפוצץ?
למה זה באמת חשוב לי כל כך שאני לוקח את הסיכון שהוא יבוא וינסה לפוצץ אותי או שישבור לי את המחשב? אין לי חיים? באמת אני כל כך אובססיבי?
רע הסתובב על המקום ויצא בסערה מהחנות משאיר אותי עם דפיקות לב ותהיות רבות.
אין ספק שהמשה החדש פחות טוב מהמשה של פעם אבל פאקינג שיט, הוא בערך פי ארבע יותר חזק.
אף אחד לא דורך עלי מעכשיו ומצפה שאני אתנהל כמו אסקופה נדרסת חביבה. אם פעם חשבתי שזה לא יפה להשיב מלחמה אז עכשיו אני מחליט להיות המורה שלכם: אל תתעסקו ברגשות של אחרים. זה לא יפה, זה מלוכלך ומגעיל. אם כבר אני נביא הזעם בבלוגיה אז יאללה, שתבוא הסופה.
כבר הבנתם את זה בטח: אני פה.
ואני לא מתכוון לזוז מטר מה-סטייט אוף מיינד הזה, עם הבלוג או בלעדיו, אני עכשיו ציפור. תפסו אותי אם אתם יכולים.
כל זה לא היה עולה בדעתי להעביר לכתוב ובטח לא לפרסם אבל אתמול בשירותים של "יוד" בלבונטין 7 אני כולי מאושר ומפוצץ באנרגיות טובות, מוקף בחברים טובים שלא יורדים עלי ואני נכנס שניה להשתין בשירותים ובדיוק כשאני בטוח שהכל טוב אני קולט ממולי שרבוט של מישהו על הקיר ממול, מן ציור פורטרט בעיפרון והדמות כל כך דומה לרע שאני ישר מוציא ת'פלאפון ומחליט לפצוח ברמה חדשה לגמרי של תיעוד המציאות היום יומית שלי: קליק וזה אצלי.
בבית אני אעביר את התמונה למחשב ואביט טוב טוב ואשקול האם באמת הוא צדק ואני צריך להמשיך ולפחד ממנו או שאני מביט בשרבוט הזה עכשיו ויודע שזה רק שרבוט?
הפוסט הזה הוא התשובה הכי טובה שהצלחתי למצוא לשאלה הזו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה