הסיפור של הנַגַרִית, עם קול הפעמונים, שהרעיבה את עצמה למוות.
12/03/08 | יום רביעי
הייתי על הדרך הבודדה הזו זמן רב,
האם מישהו יודע לאן זה הולך?
אני זוכר את הפעם האחרונה
השלט כיוון הביתה לפני חודש
מכוניות שכורות וחדרי מלון ריקים
מובילים אותי לכל מקום, פרט לבית
קהל אנשים צועק
איך שהם אוהבים את ההופעה
הם לא יודעים
הקהל האין סופי של הפנים
פשוט ממשיכים ללבוש את החיוך
המקומות והזמנים האין סופיים, מובילים אותי חזרה
בבקשה תקח אותי חזרה הביתה
אני תוהה אם ההרגשה הזו אי פעם תחלוף
כמה פעמים כבר נשאתי בנטל?
בוא מחר, שוב לא אהיה
דרכים של צער באו לקיצם עבורי
-------------------------------
I've been on this lonely road so long
Does anybody know where it goes?
I remember the last time
The signs pointed home a month ago
Rented cars and empty motel rooms
Lead you everywhere but home
Crowds of people shouting
How they love the show
They don't know
The endless crowds of faces
Just keep on wearing a smile
The countless times and places lead me back
Please take me back home
I wonder if these feelings ever change
How many times Ill lift this load
Come tomorrow Ill be gone again
Roads of sorrows coming to an end for me
The Carpenters - Road Ode
Words and music by Gary Sims and Dan Woodhams
http://www.youtube.com/watch?v=iTKu0cn4gpM
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה